מכון תורת אמ"ת

Institut Torat Emet

                                          תורת אמ"ת - אתר המכון :מחלקת סת"ם, חזנות והוצאה לאור 058-5500855 בראשות הרב זכרי'ה זרמתי שליט"א רב ומורה צדק בעה"ק ירושלים ת"ו            הפוך לעמוד הבית
אתר תורת אמ"ת בעברית  |  Le site Torat Emet en Français  |  
מארזים מיוחדים של כל הפרשיות, הפטרות ולימוד החזנות המערבית על דיסק או קי  |  סט ספרי הרב שלום משאש זצ"ל (10 כרכים!!)  |  כל כתבי הרב זכריה זרמתי שליט"א  |  רישום לקורס סופר סת"ם מזורז  |  סגולת מרן החיד"א "ויהי בנסוע הארון"  |  תשובות מערביות- שו"ת תורת אמ"ת (2 כרכים 850 עמ')  |  Entrez ici dans le site Torat Emet en français   |  ללמוד את קריאת התורה וללמד  |  
תשובות לחברי האתר הרשומים           
חזור לתפריט השאלות ותשובות הראשי
 ברכה על קריאת המגילה לנשים לדעת הרב שלום משאש ודעתו תלמידו הרב זרמתי
 דיני ברכות עיקר וטפל לדעת הרב משאש
 האם הרב שלום משאש נהג לומר לשם יחוד על כל מצוה ומנהג ממנהג יהודי מכנס בדבר?
 האם נהגו נשות המערב לברך שהחיינו על הדלקת נרות ביו"ט?
 האם הרב זרמתי מיקל בחשמל ביו"ט בביתו?
 עוד בעניין מעשר כספים על מלגת סוטדנט
 הגבהת ס"ת בט' באב מחלוקת בין הגר"ש לגר"י משאש?
 עוד בעניין דעת הרב זרמתי באיסור יציאה מן הארץ לביקור על קברי צדיקים
 מחלוקת בין הרב זרמתי לרב אליהו זיני מחיפה, אפשרית?
 על מחלוקת שבין השמשו"ת

מספר עמודים: 13
 1  2 3 4    הבא   

ברכה על קריאת המגילה לנשים לדעת הרב שלום משאש ודעתו תלמידו הרב זרמתי


 
השאלה:

שלום רב גדול! אני עוקב אחר פעילותו של הרב שליט"א כבר שנים ואני מברכו על שמירת והנחלת תורת רבותינו הקדושים ישר כוח! שאלתי מה הדין לגבי ברכה על קריאת מגילה לנשים האם הרב פסק כדעת מרן הרב משאש זצ"ל (רק ברכה ראשונה) או שמא כדעת רבני צפו"א אחרים שסברו לא לברך כלל? תודה מראש!

תשובת הרב:
 
 
שלום רב לאוהבי תורתך תורת אמ"ת,
 
בצער רב אגלה לך את דעתי רק אחר חג הפורים, אך מה שהלב חושק וכו' וגם לשנה הבאה טובים הדברים, דפורים לעולם לא בטיל.
 
נכון שמו"ר ר' שלום ז"ל פסק לכאורה בשמ"ש ומגן ח"א או"ח סי' יא' דנשים יכולות לברך לעצמן ברכה ראשונה בנוסח "לשמוע מקרא מגילה".
וזה כדעת הח"א והמשנ"ב, ואולם כפי שהביא אחי ידידי הדיין המצוין הרב א.א אדרי נ"י בספרו ילקוט ש"ש הרי שהרה"ג ר' דוד עובדיה כתב בספרו 'נהגו העם' שהמנהג שאין מברכות כלל, ובודאי שלא בשינוי מטבע הברכה, ומצאתי כמה מפוסקי צפ"א הסוברים כמותו.
 
אך יש לדייק דמה שדיבר הגר"ש משאש זיע"א, הוא בעיקר שנשים מברכות כאשר שומעות המגילה מפי האנשים! ושלא כדעת מרן החיד"א הסובר דאם מן האנשים תשמענה, אזי אין עליהם לברך כלל אלא האנשים הם אלה אשר יברכו להן ויקראו להוציאן יד"ח.
[ולנו כמובן לא קשיא הדבר, שכשם שרוב פוסקי המערב פסקו שסומא ועם הארץ שאינם יודעים כלל לקרוא בתורה, עולים לתורה ומברכים, למרות שהחזן הוא זה שקורא להם, אז גם הכא ה"ה.]
 
ולענייננו, כבר כתבתי אני הקט' לפני שנים רבות קונטרס בשם 'דברי שלום ואמ"ת' על הלכות פורים ומגילה, ומרן הגר"ש משאש ע"ה קרא את כולו בלילה אחד וכתב לי הסכמה בכתב ידו כדרכו בקוד' ובלא שום הערה, ושם כאמור כתבתי לעניין זה (סי' תרפ"ט סעי' א' הערה 22) שאף שהרה"ג ר' יצחק אבן שושן בספרו תולדות יצחק (סי' יב') כתב שגם אשה היודעת לקרוא המגילה לא תקרא לעצמה ורק תצא י"ח בעלה וכו' ורק אם הבעל כבר י"ח, אזי יברך עבורה "על מקרא מגילה", וזאת בתנאי שיזהירה מאוד לשמוע כל מלה.
וגם הבאתי שם בשם הרה"ג ר' דוד צבח (הערה 24) מספרו שושנה לדוד (סי' מח') שכתב שלדעת מור"ם באותו סעיף, כמו שהאשה קוראת לעצמה, היא מברכת לשמוע מגילה, גם בקורא לה אחר, יברך עבורה 'לשמוע מגילה'. אך יש לומר שמר"ן השו"ע לא גילה דעתו בזה, רק הרמ"א הבין ממנו שהוא סובר שעל האשה, כשם שהיא חייבת בקריאתה, גם שייך לה לברך גם היא 'על מקרא מגילה' כמו האנשים.
וא"כ לדעת מרן השו"ע, הן אף מוציאות את אנשים. ואף שמסקנתו של הרב צבח היא כדעת הרב ראובן האלעדי שלא לא לברך להן כלל שמא לא תשמענה מילה אחת, אולם אומר אני שניתן האידנא להזהירן על דבר זה, ופעמים רבות רואה אני שנשים יותר מרוכזות בקריאתן כאשר אני קורא להן, מהגברים עצמם! ולא מפסידות שום מילה, בור סוד אינו מאבד טיפה!
 
וא"כ קם דינא מאחר הגר"ש משאש זצ"ל לא העיר דבר על דבריי דלעיל אז, שגם זה היה על דעתו ואפשר, שיש לברך ברכה ראשונה לנשים כדעתו ממש אך שאין לשנות מברכת הגברים, ז"א לברך להן "על מקרא מגילה" וטוב להן שהן היו בכלל הנס כמו האנשים.
 
בבה"ת,
 
זכריה זרמתי
מו"צ ואבה"ד לממונות  

Up

דיני ברכות עיקר וטפל לדעת הרב משאש


השאלה:

שלום לכבוד הרב.

א. ברצוני לשאול את כבודו בנושא טפל ועיקר באוכל לעניין ברכה. כשאני שותה מים והפת הינה טפילה למים או כל מאכל אחר מה הברכה של העיקר והאם על הטפילה לא מברכים כלל או ברכתו יורדת לשהכל?

לא הבינותי את נוסח השאלה כדבעי אולם נדמה שהשאלה היא האם כאשר העיקר פוטר את הטפל הנאכלים ביחד  לא מברכים כלל על הטפל גם אם הוא לחם והתשובה היא חיובית, אולם המים אינם עיקר כלפי הפת באופן כללי חוץ מכגון המקרה בשאלה ב', אך למשל אם אדם אוכל דג מלוח על טוסט או קרקר אם ברכתו בדרך כלל וכאשר הוא נאכל לבד 'המוציא', אזי אם הדג הוא עיקר ברצון האוכל, מברך על הדג 'שהכל' ופוטר את המוציא ואינו מברך דבר עליו, כאמור כאשר שניהם נאכלים יחדיו.

ב. מר"ן רבי שלום משאש ז"ל כותב בשו"ת שמ"ש ומגן חלק א סימן כ"ז בסיכום סעיף ב "אם אין לו חפץ לאכול פת, ורק אוכלו כדי שלא יזיקנו המים בלבד אזי חזר להיות טפל ויברך עליו שהכל כברכת המים או כברכת האוכל שיאכל אחריו"

זה מיירי כשלא אוכלים ביחד אלא אחד אחרי השני. אזי הלחם הפך להיות תפל למה שבא אחריו, אולם אין הוא יכול לאכול אותו בלא ברכה וא"כ נפלה ברכתו כברכת המים הבאים אחריו ומברכים לכאורה על שניהם בנפרד 'שהכל'.
אולם אגלה דעתי בזה שהרב זצ"ל למד זאת מדברי המשנ"ב (בביאור הלכה סי' קע"ד) וצ"ע בעניין זה, כי הרב גם פסק לפני כן במסקנתו בסעיף א' שבאופן עקרוני, לא כדאי לאכול מעט לחם אם הוא אינו חפץ בו, ואני אומר דה"ה הכא, שלא ראוי להיכנס לספק שכזה רק כדי שלא "יזיקנו המים", כי דבר זה לא שכיח בימינו שאדם יאכל לחם מחשש שמא המים יזיקנו!

בבה"ת

זכרי'ה זרמתי
מורה צדק ואבה"ד לממונות



Up

האם הרב שלום משאש נהג לומר לשם יחוד על כל מצוה ומנהג ממנהג יהודי מכנס בדבר?
השאלה
ראיתי בספרו של הגר"ש משאש שאומר שהוא נוהג להגיד "לשם יחוד"על כל דבר ודבר וכן המנהג בעיר מכנאס אך אבי מורי (שהוא גם ממכנאס)אמר לי שלא זכור לו שהיו אומרים כלל אלא על ספירת העומר בלבד.

תשובת הרב
:
 
שלום רב,
 
ברצוני לתקן אותך ולומר שמה שמצאת בספרו של ידידי הרב אריאל אדרי ילק"ש (סי' כז') לפיו רבי שלום משאש זצ"ל לפני עשיית כל מצוה היה אומר  ש"ראוי" לומר לשם יחוד וכו', זה לא מספריו של הגר"ש משאש אלא מדברים בע"פ שטוען הרב א. א. אדרי ששמע ממנו, ואין להכחיש עובדה זו.
אך אני מסורת אחרת הייתה עמי כשהתפללתי עם רבי שלום בביתו ולא ראיתיו מרבה כדרכם של בני המזרח והולכי בדרך הבא"ח אומר בכל דבר לשם יחוד, רק כפי שאמרת בספירת עומר,  אזי כל בני מערבא נהגו לומר אותו בנוסח "לקיים מצות עשה של ספירת העומר", ואף בע"פ ידעו אותו.
ואני הולך כדעת הגר"י משאש כפי שכתבתי בפסקיו בספרי הוד יוסף חי, שלא לומר לשם יחוד, חוץ מספירת העומר ופעמים גם לפני ההדלקה ראשונה של חנוכה, כי המצוה קצרה וחביבה יד מאוד, ותמיד טוב ועדיף להקדים לקיום מצות נדירות את הפסוק "ויהי נועם וכו'" והוא עדיף כאמור לדעתנו על פני לשם יחוד. והרב אדרי רצה להוכיח שרק במכנס אמרו ולא בשאר ערי המערב ואפשר.
אך על דעתי אני עומד שלא לומר כלל ולא להיכשל להגות את השם באותיותיו חלילה כפי שסובר הגר"ד שלוש בשו"ת חמדה גנוזה, ולא להתחסד בדבר שלא נהגו ולא הבינו רבותינו, אזי טוב לך.
 
בבה"ת
 
זכריה זרמתי
רב ומו"צ

Up

האם נהגו נשות המערב לברך שהחיינו על הדלקת נרות ביו"ט?

השאלה:
שלום  הרב!

האם אישה צריכה לברך שהחיינו ביו"ט על הנרות, או לכוון על היין בקידוש?

תודה מראש
ותבורכו כל צוות האתר מכל טוב
 
תשובת הרב:
 
שלום רב,
 
רוב נשות המערב לא נהגו לברך שהחיינו בכגון זה ואך לא לכוון כלל לשום דבר, משום שאין בה שמחה יתירה בהדלקה  כזו הבאה מזמן לזמן, ואם כן אין צורך בברכת שהחיינו, כמו שאין צורך בברכת שהחיינו על בדיקת חמץ אף מסיבות אחרות, רק בקידוש כשאר בני הבית על חידוש החג, שמחות עם הבעל, ותו לא.
 
בבה"ת
 
זכריה זרמתי
רב ומו"צ

Up

האם הרב זרמתי מיקל בחשמל ביו"ט בביתו?
השאלה:
קראתי בעיון רב תשובתו של הרב בעניין החשמל ביו"ט,הוריי יוצאי מרוקו ובביתם לא נהגו להדליק החשמל ביו"ט,שאלתי היא האם הרב באופן אישי נוהג בביתו הוא בעצמו ולא על ידי אחר להדליק החשמל ביו"ט,וכן הורה לבני משפחתו להדליק האור בידים ביו"ט ? או שלחילופין במקום שאפשר אחרת כך יש לנהוג.

תשובת הרב:
 
שלום רב,
אנו בשאלה זאת (למרות השכנוע הפנימי מתוך עיון הלכתי שאין להחמיר בחשמל ביו"ט כדעת רבותינו כולם) מחמירים כמנהג המדינה וחכמיה, גם בבית וגם בחוץ, אולם בשעת הדחק אנו מורים להלכה כדעת הגר"ש משאש להקל מבלי להצריך רמיזא לגוי' וכו' ובכל מקרה מצרפים סברה זו לקולא כסניף בפסיקה ביו"ט.
 
בבה"ת
 
זכריה זרמתי
רב ומו"צ

Up

עוד בעניין מעשר כספים על מלגת סוטדנט
השאלה:
לכבוד הרב שלום, ברצוני לשאול האם סטודנטית שמממנת לעצמה את הלימודים,ומקבלת מלגה צריכה לתת מעשרות מתוך המלגה?
 
תשובת הרב:

שלום רב,
לא, כי לדעתנו רק מהכנסות שיש בהם משום רווח המנהג הוא להפריש, ולא מאמצעי מחיה או קיום כגון זה, כך היא דעת הב"ח, השו"ת תועפות ראם של הרב רפאל אנקאוה זצ"ל, וכן באוצר המכתבים של הרב יוסף משאש זצ"ל, וכן אני כתבתי בספרי הוד יוסף חי. כו"ע סוברים שמעשר כספים מנהג טוב הוא אך חסידות למהדרין נחשבת, והיא לא חלה על עיקרי מקור הוצאות הבית והקיום.
 
בה"ת
 
זכריה זרמתי
רב ומורה צדק

 

Up

הגבהת ס"ת בט' באב מחלוקת בין הגר"ש לגר"י משאש?

שאלה:
 
כבוד הרב שלום,
אחרי חיפוש בשאלה, האם מותר להגביה את ספר התורה בתשעה באב, נשארתי מבולבל . בילקוט שמ"ש של הרה"ג ר' שלום משאש זצ"ל בסעיף קנו הוא אומר שאין מגביהים ספר תורה בשחרית ובספר ,הוד יוסף חי" (ספרו של הרב) בסעיף קכח פוסק הרה"ג רבי יוסף משאש זצ"ל "המנהג הנכון והישר הוא להגביה את ספר התורה אפילו בט' באב". ושני עמודי התורה מבאים אותו מקור בשו"ת מים חיים ח"א סימן רכ"ה.
לבי נוטה לקבל את הפסק של רבנו יוסף משאש מפני שהוא שימש כרב הראשי בתלמסן באלגיר ואני גם שייך ליהדות אלגיר.

תשובת הרב:
 
שלום רב,
נכון שמדובר בגישה יוצאת דופן של הגר"ש משאש זצ"ל הסותרת לכאורה עדויות אחרות בנוגע למנהג זה, ומקור דברי הילק"ש הוא בשו"ת שמ"ש ומגן ח"ג סי' עה' או ב', שם מיירי בהשגה שהשיג הרב שלום על ספרו של חכם מערבי, הלוא הוא הגר"ש בן הרוש בספר ויאמר שמואל, והוא דוגל דוקא בהקמת ס"ת בט' באב ושהדבר הזה חובה.
המקור שהביא ידידי הרב אריאל אדרי של שו"ת מים חיים ח"א סעי' רכ"ה של הגר"י משאש, לא בא כדי לחזק את סברת הגר"ש משאש להיפך בא להפנות לדעה מנוגדת והיא של רבי יוסף משאש, רק לא דק כתב הרב אריאל הי"ו בלשון "ועיין עוד בשו"ת מים חיים וכו'", כי הגר"י משאש חולק ולא מסכים, וטוב יותר היה אם היה כותב "ובשו"ת מים חיים איתא אחרת עיין שם וכדו'".
בכל מקרה לדינא, אנו פוסקים כדעת הגר"י משאש, וכפי שהבאתיו בספר הוד יוסף חי שצטטת, וכפי שכתבתיו בהערה 278 בעיקר מחשש ""ארור אשר לא יקים", וכן "היא שעמדה וכו'".
ולדעתי אין לבטל ההגבה משום כשם שהופכים את מפה, כי ההגבהה מצוה בפני עצמה היא, וכשם שעולים לתורה בט' באב, כך מגביהים, רק קיבלתי ממו"ר הרב אברהם חזן ז"ל שיש להגביה ללא הפרזה אלא מתוך כובד ראש ונוהג של אבלות, וכן אנו עושים.
 
בתפילה שכל הנ"ל הלכה ולא למעשה עם בא משיח צידקנו בקרוב ממש,
 
בבה"ת
 
זכרי'ה זרמתי

Up

עוד בעניין דעת הרב זרמתי באיסור יציאה מן הארץ לביקור על קברי צדיקים

שאלה:

לאחרונה ראיתי באתר "ישיבת בית אל" התייחסות לפסק הרב זרמתי  שליט"א בעניין איסור יציאת מהארץ לקברי צדיקים בכלל והרב נחמן זיע"א בפרט, מאת הרב ש. וייצן, התשובה ניתנה לשואל ומצ"ב, האם היא עולה בקנה אחד עם דעת הרב?
זה תוכן השאלה ותשובתו:
ט"ז מרחשון תשע"א
יציאה מהארץ לקברי צדיקים (אומן) הרב ש. יוסף וייצן
 

Up

מחלוקת בין הרב זרמתי לרב אליהו זיני מחיפה, אפשרית?
השאלה:
ה"ה הרב זרמתי היצ"ו!
כיצד פסקו חכמי אמ"ת ובפרט הרב שמ"ש בעניין מי ששכח לספור ספירת העומר בלילה וביום, האם ימשיך שאר הימים בברכה או ימשיך את הספירה ללא ברכה? ראיתי אצל הרב אליהו רחמים זייני היצ"ו שפסק כדעת רב האי גאון , המאירי ור"י שבספירת העומר כל יום היא המצווה בפני עצמה ולכן גם אם שכח יממה שלמה ימשיך לספור בברכה?
בברכת חילך לאורייתא
חו"פ הר חברון
י. בן לאדמו"ר ..שליט"א
שלום רב ואור ברכה, לו לכל הסובבים הודו ולכבוד מר אביו ילט"א,

תשובת הרב:
 
שלום רב ואור ברכה,
שמעתי על הכרעתו זו של הרב זיני שליט"א, אך לא ראיתי במערב ובודאי לא אצל הגר"מ משאש זצ"ל, מי שחלק על מרן ודעת רוב הראשונים שלא כדעת תוספות, שמי ששכח לגמרי יום שלם ימשיך בברכה, זאת לא שמענו ולא ראינו במדינותינו, וזו הוכחה.
ופעמים והרב זיני נר"ו מחדש דברים מעניינים, לקולא או לחומרא, אך אנו אין חדש תחת השמ"ש ורק מה שרבותינו ע"ה נהגו, אנו נוהגים אחריהם בלא חידושים, כי אין בכוחנו זאת, רק קבלנו הוראות מרן הקד' בכל מקום זולתי במקומות בהם ראשוני המערב זיע"א פסקן אחרת ונהגו אחריהם עוד לפני פסיקתו, וזה לא המקרה.
 
בבה"ת
 
זכרי'ה זרמתי


Up

על מחלוקת שבין השמשו"ת
השאלה:
בעניין חילוק בין הרב יוסף לרב שלום, הרב שלום פוסק (שמ"ש ומגן חלק ד' סימן י"ז) שבמקנאס לא צירפו קטן למניין ומי שאומר כך זה שקר מוחלט אבל מדברי הרב יוסף מוכח איפכא שאפשר בשעת הדחק לצרף קטן כבן ט' (הוד יוסף חי חאו"ח סימן כ"ד של הרב זרמתי) יואיל נא הרב להסביר את החילוק בינהם

תשובת הרב:
 
שלום רב ואור ברכה,
 
יפה דייקת ואולם אין לנפש להיבהל מזה, כי זו לא המחלוקת היחידה שבין השמשו"ת, וכפי שהבאתי בספרי הוד יוסף חי, עיין למשל בעניין הנחת תפילין של יד אם בעמידה או בישיבה, ועוד כהנא מחלוקות שבין הגר"י משאש לגר"ש משאש, וכן ה"ה לעניין חשמל ביו"ט בעניין איסור כיבויו אם לאו.
והתירוץ פשוט הוא, כי במקנאס היו מקומות בהם צירפו על דעת חכמים ופעמים שלא על דעתם, ומקומות בהם לא הסכימו כלל לצרף. וכל חכם ראה אך ורק את עולמו שלו ומותר.
ואחר מחילת מכב' מו"ר הגר"ש משאש זצ"ל, יש אכן מנהגים שהונהגו במרוקו ושהרב זצ"ל לא ראה או שמא העדיף שלא לראות, כגון אמירת "למבצע על רפתא" שבין ברכת המוציא של שבת לבין אכילתו, ובכגון זה כתב הרב זצ"ל כתב שלא שמע ולא ראה, למרות שברוב קהילות אמ"ת נהגו גם נהגו.
אך במקום אחר הזכיר הרב זצ"ל בעצמו והעיד על עצמו (עיין הקדמה לסידור "עוד אבינו חי" של הרב לוי נחום שליט"א) שאמירת "לא שמענו ולא ראינו" אינה הוכחה, זאת אומרת לא על בסיס זה ניתן לדחות סברא או מנהג.
 
היוצא שכל אחד ינהג כראות עיניו וכפי שיבחר לו השמ"ש, אם יוסף, אם שלום, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.
 
ודעתי הקלה היא שאין לצרף קטן לכתחילה אא"כ שעת דחק גדולה היא, וחומש בידו או תפילין על ראשו של הקטן וכפי שכתבתי בספרי הוד יוסף חי.
 
בבה"ת
 
זכריה זרמתי
רב ומו"צ  


Up

 

[חזור למעלה]

לשמור את המנהגים, לעשות למען תורת אמ"ת באמ"ת !!

אתר תורת אמ"ת בראשות הרב זכריה זרמתי שליט"א

לייבסיטי - בניית אתרים